לכל משפחה יש דינמיקות ייחודיות. כל אחד מבני הזוג מביא את תפיסות עולמו לגבי החינוך, איך הבית צריך להתנהל וכיו"ב. פעמים רבות קיימים ויכוחים בין ההורים על התקשורת בתוך הבית, על התפיסות, על הגבולות ועל המרחבים. פעמים רבות יש קושי מול אחד מחברי/ות המשפחה, מוצאים משולשים של אבא-ילד מול אימא או כל וריאציה אחרת. כל אחד או אחת מנסה לגייס את השותפים "במאבק" להצדקת מטרותיו. דבר זה מיצר מנופים של לחצים ומפר את האיזון המשפחתי. ישנם מקרים בהם אחד ההורים מתבלבל ובמקום שהוא יהיה המבוגר האחראי, הילד או הילדה לוקחים את התפקיד.
ניתן לראות הבדלים בתפיסות מגדריות, בתרבות, ביכולת לשחרר ולסמוך בין ההורים לבין עצמם ובין ההורים לילדים. מתקיים מתח תמידי בין הרצון להיות הורה מגונן להורה שמאפשר צמיחה, גדילה ונפרדות לילדיו. מערכת משפחתית צריכה לאפשר מצד אחד מרחב תוך שימת גבולות לצד מרחב מאפשר עצמאות. מתחים אלו יוצרים ריבים ותסכולים אשר באים לידי ביטוי בכל גיל, אבל בעיקר סביב גיל ההתבגרות. בטיפול יש ללמוד להקשיב לכל צרכי בני המשפחה, להבין את התנהגותם, לתת מקום לקולם וביחד לנסות לבנות דפוסי תקשורת מכבדים.
