טיפול פרטני לוקח בחשבון את סיפור חייהם של המטופלים עוד מהתקופה בה היו ברחם אמם - ההיריון, הלידה, הינקות, הילדות, ההתבגרות וחייהם כבוגרים/ות. מעניין לראות בתהליך הטיפולי את הסיפור אותו מספרים המטופלים לעצמם ואיך הסיפור משתנה ומתעצב ככל שנלמדות הבנות חדשות לגבי תהליכים ורגעים מכוננים בחיי המטופל. ישנם רגעים פורצי דרך, רגעים בהם נוצרת הבנה למשהו כל כך משמעותי, אשר עוזר למטופלים לסלוח לעצמם, לאנשים שאולי פגעו בהם ולהבין שיש דרך לתקן. היכולת לחזות במטופלים שמצליחים ליצר קשרים מכבדים, מצליחים לעמוד על שלהם, להשמיע את קולם, השמחה בקשר זוגי, בקידום בעבודה, ביכולת להרגיש שמח ולא בדיכאון או חרדה, הם רגעים קטנים של שמחה גדולה למטופלים ולי כמטפלת. 

ישנם מטופלים, שבמהלך הטיפול בהם מתגבשת ההבנה שיש צורך בעבודה התנהגותית קוגניטיבית ולא רק דינמית קלאסית. עבודה על שינוי הרגלי חשיבה ושינוי דפוסי התנהגות. ישנם כאלה שאוהבים לקבל "משימות" ומרגישים שכך ניתן להמשיך את הטיפול ולממש את העבודה שמתקיימת בחדר הטיפולים גם מחוצה לו.

טיפול הינו תהליך מורכב ומאתגר, בו מתקיים בראש ובראשונה מפגש בין אנשים, מפגש בין המטפלת לבין המטופלים. בטיפול מביאים המטופלים את עולמם הפנימי, את מציאות חייהם ומבקשים עזרה בפתרון קשיים, משברי חיים, שינוי הרגלים כמו גם עזרה במצבים סוערים רגשית.

שואלים אותי למה ללכת טיפול? למה צריך לשלם אם אפשר ללכת לדבר עם חברים וזה יהיה בסדר?

לחברות וקשר אישי אין תחליף והם מהווים מקור לכוח, אהבה, לתחושת נראות וקבלה, אבל חברות מדהימה וטובה ככל שתהיה לא תמיד תוכל להעניק לנו את המענה שאנו זקוקים לו. טיפול אינו עומד בסתירה לחברות ואינו בא להחליף חברות, אלא מאפשר מרחב אינטימי אחר שהוא ביסודו טיפולי ולא סימטרי.

לשאלה האם יש זמן נכון לפנות לטיפול אין תשובה חד משמעית. יש כאלו שיגיעו כאשר ירגישו מוצפים, חסרי אונים ושמציאות חייהם אינה נסבלת עבורם. יש כאלו שלא יחכו לזמן משבר וירצו להתחיל דווקא ב"עיתות שלום". כלומר דווקא כשהם במקום בו הם מרגישים חזקים ולא מתוך מציאות משברית או סערות שפוקדות אותם.

כאשר אנשים סוערים פעמים רבות השלב הראשון והמידי של הטיפול יעסוק בעזרה, שמטרתה להשקיט את הסערה ולהחזיר את תחושת השליטה והביטחון לחייהם.

אנשים רבים מגיעים לקליניקה ומרגישים שהם כשלו, שאינם מצליחים לנהל את חייהם. לרוב הנטייה היא לאמץ את התפיסה של הסביבה הקרובה על מסריה השונים. מי שמגיע מסביבה, שהמסר שלה הוא שטיפול הוא ל"חלשים" או ל"משוגעים", יתקשה לתת אמון בתהליך ובמטפלת. זהו מצב עדין בו יושקע זמן בפירוק ההתנגדויות וביצירת מרחב בטוח, שיוביל להגמשת התפיסות והדעות שעליהם התחנכו.

אני מאמינה בצורך להיות קשובה לצרכי המטופלים שלי, לא לזלזל בתרבותם, דתם ומגדרם. היכולת לספק טיפול רגיש מגדר ותרבות הינו אבן יסוד בגישה שלי כמטפלת.