תקיפה מינית של ילדים, נערים וגברים

המודעות לפגיעות מיניות בילדים, בנערים ובגברים וההתייחסות המחקרית והטיפולית אליהן החלו בעיקרבשנות ה-80 וה-90 של המאה העשרים, כלומר בערך שני עשורים לאחר תחילת העיסוק בפגיעות מיניותבנשים וככל הנראה כתוצאה מכך.על פי סטטיסטיקות שנעשו במחקרים בארצות הברית, בין 16 ל-18 אחוז מהגברים עברו תקיפה מיניתלפני גיל 18, כלומר אחד מכל שישה ילדים ונערים. נתון נוסף הוא שעד גיל 12 מספר הילדות ומספרהילדים שעוברים תקיפה מינית הוא דומה. כיוון שאנו שומעים בעיקר על תקיפות מיניות שעוברות בנות,נותר רק להניח שהבנים העוברים תקיפה אינם מדווחים ולכן אינם מטופלים. רוב התקיפות (95 אחוז)נעשות על ידי גברים. למרות שכיחות גבוהה זו של פגיעות, מעט מאוד מדברים על התקיפות הללו, ומעטמהן מדווחות ומגיעות לכדי תלונה במשטרה.

למרות התקדמות תרבותית מסוימת בשנים האחרונות, מדינת ישראל עדיין מתנהלת כחברה פטריארכלית,עם יתרון בולט לגברים בכל תחומי החיים, ובהם התעסוקה, הפוליטיקה, הצבא והתפיסות התרבותיותברוב שכבות החברה. דווקא ממקום של עמדת כוח גברית, נתפסת התקיפה המינית של ילדים, נעריםוגברים כמקום של חולשה ובושה, ולא מקובל להודות בקיומה ולדבר עליה.ילדים ונערים מחונכים להיות "חזקים", "שולטים". מצפים מהם "לא לבכות", "לא להתרגש","להתגבר". ילד או נער שעוברים תקיפה מינית חווים את עצמם פעמים רבות כגבר "לא אמיתי", כיווןשגבר "אמיתי" היה מצליח להתנגד לתוקף. הם מרגישים אשמים בכך שלא היו "מספיק גברים" כדילהתנגד, חשים שאולי משהו "לא גברי" בהם משך את התוקף לתקוף דווקא אותם ובשל כך נושאים עמםמשא כבד של בושה. כיוון שפעמים רבות התוקף הוא אדם שהם מכירים היטב – בן משפחה, מורה או

מדריך – הם מרגישים שאם יחשפו את מה שקרה להם, הם יפגעו במשפחה או בחברה הקרובה ויגרמולנידוי שלהם או של משפחתם.ישנם כמה סוגים של תקיפות מיניות בגברים:

1. מצבים הכוללים חדירה – כפיית יחסי מין אוראליים או אנאליים, על ידי החדרה של איבר גוף

או חפץ זר.

2. מגע פיזי לא נאות – ליטופים באזור איברי המין או באזורים אחרים של הגוף, חיכוך של גוף

בגוף, כפיית אוננות.

3. מצבים מיניים שאינם כוללם מגע ישיר – חשיפת הגוף של התוקף או הנתקף, צפייה משותפת

בתכנים מיניים.

ההשפעות של התקיפה המינית על הנתקף תלויות בגורמים שונים: גיל הנתקף בזמן התקיפה, משך

התקיפה, זהות התוקף, המעשים בתקיפה, גורמי התמיכה שיש לנתקף, הזמן שעבר בין ביצוע התקיפה

לחשיפת הסוד, אם בכלל, ותגובת גורמי התמיכה של הנתקף לגילוי.

פגיעה מינית בילדים יכולה לבוא לידי ביטוי בבעיות התנהגות, בקשיים בלימודים, בהפרעות שינה, בחזרה להרטבת לילה, בנטייה לאלימות ולתוקפנות, בפחדים, בחרדות ובדיכאון ולעתים בהתנהגות מינית בלתי הולמת. במבוגרים אפשר למצוא תסמינים דומים וכן בעיות ביצירת קשרים בין-אישיים וקשרים אינטימיים, קושי לתת אמון באנשים אחרים ותופעות שתוארו לעיל בסיכום בנושא פגיעות מיניות בנשים – הפרעת לחץ בתר חבלתית (PTSD), דיסוציאציה, הפרעות אכילה, שימוש באלכוהול וסמים ועוד. אחת ההשלכות המאפיינות ביותר גברים שעברו תקיפה מינית בכל שלב בחייהם הוא נושא הקושי בהגדרת הזהות המינית. נושא זה עולה כמעט בכל טיפול בנפגעי תקיפה מינית, ללא קשר לאוריינטציה המינית (כלומר להיותו הטרוסקסואל או הומוסקסואל). הקושי עולה בעיקר לאור התבנית של נורמת הציפיות החברתית והתרבותית הגברית שהזכרתי קודם לכן. תפיסת ה"גבריות" שלגברים שעברו תקיפה מינית נפגעת. הם יכולים לחוות את עצמם כחלשים, נחותים, חסרי ביטחון וכתוצאהלהימנע מקשרים או ממעשים, או לחלופין לנסות להוכיח לעצמם ולסביבתם שהם גברים "אמיתיים"ולהתנהג בכוחנות, בפעילות מינית מוגברת ולעתים אף לפגוע באחרים. הסיכון לתגובות שליליות מכלסוג שהוא גובר אם הפגיעה נשמרת בסוד ולא עוברת עיבוד וטיפול.

לסיום, הייתי רוצה להתייחס לכמה מיתוסים שחשוב להפריך בהקשר של פגיעה מינית בילדים, נערים וגברים:

1. עוררות מינית או שפיכה בזמן תקיפה מינית היא תגובה פיזית ואינה מעידה על רצון או הנאה.כלומר גם אם הנער או הגבר הרגישו עוררות מינית, זה לא אומר שהם רצו את המגע או עודדו אותו. ישנם תוקפים שמשתמשים בתגובת העוררות כמניפולציה – "תראה, זה אומר שנהנית" –אך מדובר במניפולציה בלבד.

2. התוקפים הם בדרך כלל הומוסקסואלים – לא נכון! למעשה רוב הגברים התוקפים מזהים את עצמם כהטרוסקסואלים ומנהלים מערכות יחסים הטרוסקסואליות בחיים הפרטיים שלהם. הדגש במעשה התקיפה המינית הוא על התקיפה ולא על המין. מעשה התקיפה נעשה מתוך כוונה לשלוט ולהשפיל ולא מתוך משיכה מינית לבני מין כזה או אחר.

3. ילדים ונערים שעברו תקיפה מינית הם הומוסקסואלים או יהפכו להיות הומוסקסואלים כתוצאהמהתקיפה – לא נכון! מרבית הגברים שעברו תקיפה מינית בילדות מגדירים את עצמם בבגרותכהטרוסקסואלים. ייתכן שגברים שעברו תקיפה מינית בילדות על ידי גבר ישאלו יותר שאלותלגבי האוריינטציה (הנטייה) המינית שלהם, ייתכן שיתנסו יותר ביחסי מין עם שני המינים, אך בסופו של דבר המשיכה למין זה או אחר אינה נקבעת על ידי הפעילות המינית המוקדמת שחוו עם התקיפה. חשוב לציין שהבחירה של התוקף לפגוע בילד זה או אחר אינה קשורה לנטייה המינית של הילד.

4. ילד או נער שעבר תקיפה מינית על ידי אישה הוא "בר מזל" ואם אינו מרגיש כך, משהו לאבסדר אצלו – לא נכון! לא משנה אם התוקף הוא גבר או אישה, הימצאות בסיטואציה שבהנשלטים על ידי אדם מבוגר או חזק ממך ומשמשים ככלי לסיפוק צרכיו, יכולה לגרום לנזקיםכבדים בהמשך הכוללים בלבול, חוסר אמון ופגיעה ביכולת לפתח אינטימיות.

הטיפול בילדים, נערים וגברים שעברו פגיעה מינית חייב להתקיים בסביבה נקייה מדעות קדומות. סביבהמכבדת, אשר נותנת למטופל להבין שמה שעבר עליו אינו אשמתו, שהסוד שהוא נושא בקרבו אינו פוגםבמי שהוא, סביבה המאפשרת לו לבדוק ולחקור את כל השאלות שעולות בו כתוצאה ממה שעבר.